“אינך יכולה לעצור את הגלים, אבל את יכולה ללמוד לגלוש.”
~ ג’ון קבט-זין
ג’ון קבט-זין הוא פרופסור לרפואה ומפתח תוכנית MBSR, שנחשבת לאחת התוכניות המשפיעות בעולם להפחתת סטרס באמצעות מיינדפולנס.
לפעמים נדמה לי שהמוח שלנו עובד שעות נוספות
לפעמים נדמה לי שהמוח שלנו עובד שעות נוספות.
וגם אם היה אפשר להוציא אותו לחופשה קצרה, לא בטוח שהוא היה מסכים.
אנחנו שוכבות במיטה.
רוצות לישון.
ופתאום נזכרות במשהו שאמרנו לפני שלוש שנים.
או במשהו שעוד לא קרה.
או במשהו שאולי לעולם לא יקרה.
המוח האנושי הוא מכונת חיזוי.
זה התפקיד שלו.
הוא כל הזמן מנסה להבין מה צפוי לקרות, לזהות איומים ולהכין אותנו לקראתם.
במילים אחרות, הוא לא בנוי לשקט.
הוא בנוי להישרדות.
הבעיה מתחילה כשהמחשבות מפסיקות לשרת אותנו ואנחנו מתחילות לשרת אותן.
מחשבה מובילה למחשבה.
דאגה מובילה לעוד דאגה.
ותוך דקות אנחנו נמצאות בתוך סרט עלילתי באורך מלא שהמוח ביים, כתב והפיק.
החדשות הטובות הן שלא חייבים לעצור את המחשבות.
החדשות הטובות יותר הן שגם לא חייבים להאמין לכל אחת מהן.
מחשבה היא לא עובדה.
היא לא נבואה.
והיא לא בהכרח המציאות.
במיינדפולנס מדברים על היכולת להתבונן במחשבה במקום להיבלע בתוכה.
לשים לב שהיא קיימת.
מבלי לתת לה לנהל את כל החדר.
זה נשמע פשוט.
אבל זו אחת המיומנויות המשמעותיות ביותר לרווחה נפשית.
בואי נתרגל
לתת שם למחשבה
בפעם הבאה שעולה מחשבה מטרידה, נסי לתת לה שם.
- הנה מחשבת דאגה.
- הנה מחשבת ביקורת.
- הנה מחשבת כישלון.
- הנה מחשבת מה – אם.
עצם השיום יוצר מרחק קטן בינך לבין המחשבה.
ולפעמים המרחק הזה משנה הכול.
דף חניה למחשבות
החזיקי בתיק או ליד המיטה פנקס קטן.
כל מחשבה שמבקשת יחס כתבי.
לא לפתור.
לא לנתח.
רק להוציא מהראש אל הדף.
המוח נרגע כשהוא מבין שהמידע נשמר.